חתונה היהודית

המשמעות של חתונה יהודית הוא הרבה יותר משמעותי ורוחני מסתם הענקת טבעת. במאמר נילמד את המשמעות האמיתית של החתונה היהודית.
בחתונה היהודית ישנם טקסים ומנהגים בעלי משמעות רוחנית, המבטאים את החשיבות של הנישואין ואת המטרה העיקרית שבמערכת הייחסים שבין האיש והאשה, וכן את המחוייבויות שלהם אחד כלפי השני. במאמר שלפניכם ננסה להסביר לכם את חשיבות הטקס בתהליך בניית השותפות לחיים העתידיים.

יום החתונה

מובא בספר מחנה אפרים ע"פ הקבלה שיום החתונה הוא יום יותר גדול מיום הכיפורים עצמו. ביום זה כל חטאי העבר של החתן והכלה נמחלים, חייהם כזוג נפתחים כדף לבן ונקי. והופכים לנשמה אחת חדשה ומושלמת. לכן נוהגים לצום מהזריחה ועד סיום טקס החופה. וכן מנהג החתן ללבוש חלוק לבן ("קיטל") בטקס החופה, צבעו הלבן מסמל טהרה ואיחוד עם הכלה שגם צבע בגדיה לבן.

קבלת הפנים

בשבוע שלפני החתונה מומלץ לחתן ולכלה להימנע מלהיפגש ולראות אחד את השני, עד תחילת טקס החופה, הזמן שנמנעו מלהיפגש מגביר את האהבה והגעגועים ואת השמחה בעת החתונה. ולכן, גם עורכים שני טקסים לקבלת פנים נפרדים לכלה ולחתן.
בזמן קבלת הפנים יושב החתן עם המסדר קידושין לסיים את כל ענייני הכתובה כדי להיות בטוחים שכל השמות נכונים והכל נכתב לפי ההלכה, וחותמים העדים אשר נמצאים גם במהלך טקס החופה, אנו ממליצים להגיע למעמד חתימת העדים עם כתובה מוכנה בהתאמה אישית עם כל הפרטים של הכתובה כך שישאר לעדים רק לחתום, ותהיה מוכנה להימסר לכלה בין הקידושין לבין אמירת שבע הברכות. וכדי שלא יגרם עגמת נפש במילוי הפרטים בשעת החופה, כיום ברוב החתונות צצים כל מיני פרטים חשובים שלא ידעו עליהם מראש והבירור נעשה באולם עצמו לאחר כתיבת הפרטים כשזה נעשה באופן ידני ע"י הרב,ונעשים כל מיני טעויות משמעותיות שלא ניתן למחקם ע"פ ההלכה,

כיסוי פני הכלה

החתן מכסה בהינומה את פניה של הכלה. מנהג כיסוי פני הכלה הוא מטעמי צניעות, וכהכנה לנשואין מקור המנהג הוא מהפסוק שנאמר אצל רבקה כשפגשה את יצחק: "ותקח הצעיף ותתכס" (בראשית כ"ד). היות ויש חילוקי דעות בפוסקים עם  הכיסוי הוא קנין נשואין או שזה מנהג בעלמא לכן מקפידים שהעדים יהיו נוכחים גם בשלב זה.

החופה

את טקס החופה עורך הרב ה "מסדר הקידושין". כדי  להבטיח שטקס החופה יתבצע על פי הכללים ההלכתיים וכדת משה וישראל. דבר נוסף נצרך בטקס, נוכחות של מניין אנשים יהודים שמלאו להם 13 שנים.
חכמנו זכרונם לברכה מכנים את השלב הראשון של הנישואין – האירוסין בשם 'קידושין'. פעולת מעשה הקידושין, הוא הפעולה הגורמת לאישה להפוך מאישה פנויה לאישה נשואה, הנקראת "אשת-איש. משמעות הקידושין היא שהאשה אסורה על כל איש אחר מלבד בעלה, ואין נישואין אחרים תופסים בה, וזו המשמעות הבסיסית של הנישואין, אותה חש כל זוג. בני הזוג מיוחדים זה לזה, בונים עולם פרטי משותף. השותפות ביצירה חדשה זו, יש בה התרוממות רוח; תחושה של מגע עם הנצח. ועדיין האשה נאסרת על בעלה עד שיכתוב לה כתובה, וייחוד בפני שני עדים כשרים.

את טקס הנישואין עורכים מתחת לחופה, המסמלת את הבית, החופה צריכה להיות פתוחה מכל צדדיה, ונעשית תחת כיפת השמים, כסימן להבטחה שנתן הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, שזרעו יהיה "ככוכבי השמים לרוב".
החתן והכלה לא עונדים תכשיטים מתחת לחופה. ההתחייבות ההדדית שלהם צריכה להתבסס על אישיותם האמיתית, ולא על רכושם הפרטי.
לאחר סיום עריכת הכתובה, אב החתן ואב הכלה מלווים את החתן אל החופה, ולאחריהם אמא של הכלה ואם החתן מלוות את הכלה.
מנהג רוב האשכנזים הוא שכהכלה מגיעה אל החופה היא מסתובבת שבעה סיבובים או שלושה (תלוי במנהג) מסביב לחתן, ולצִדיה סובבות גם אִמה ואֵם החתן. שבע ההקפות הם כעין יצירת חומת שמירה מפני המזיקים והעין הרע שלא יהיה להם שליטה ואחיזה בקידושין אלו, כמו שמצינו אצל יהושע שהיו צריכים לסובב 7 פעמים את חומת יריחו בכדי להפילה.
לאחר סיום ההקפות הכלה נעמדת לימין החתן.

הקידושין

לפני הקידושין ממלאים כוס יין ראשון (כוס שני ממלאים לשבע ברכות)  שעליו מברכים את ברכת האירוסין .
הרב נעמד לצד החתן והכלה ובידו כוס יין, ומברך:
הרב מברך: בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
הרב מברך: בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין.
לאחר ברכת האירוסין, הרב נותן לחתן ולכלה לשתות מעט מן היין יש הנוהגים שאֵם הכלה משקה את הכלה מכוס היין.

הטבעת

טבעת הנישואין צריכה להיות מזהב ועגולה מצדן הפנימי, וחלקה בחלק החיצון ללא שום קישוט, הטבעת צריכה להיות עשויות ממתכת אחת בלבד, ואסור שיהיו בהן שיבוץ יהלומים או אבני חן, החתן לוקח את הטבעת בידו הימינית, העדים חייבים לראות זאת, החתן אומר לכלה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", לאחר מכן עונד את הטבעת על אצבעה של יד ימין הכלה.

הכתובה

בשלב זה מקריאים את הכתובה (חוזה הנישואין).מכבדים אדם חשוב ומכובד לקרוא את שטר הכתובה. החתן מקבל על עצמו את כל ההתחייבויות המופיעות בשטר כתובה והן: לספק את האוכל ואת המלבושים עבור אישתו, ולספק את כל צרכיה הגשמיים. הצד העיקרי בהתחייבות זו היא ההגנה על זכויותיה של האשה.יש לוודא שהכתובה תהיה בחזקתה של האשה לאורך כל חיי הנישואין. לעיתים קרובות הכתובה מעוצבת ומעוטרת, ומשמשת כחפץ אומנות שניתן להנות ממנו,ולתלות בבית.

שבע הברכות

מברכים את שבע הברכות על כוס היין השניה. המשפחה מכבדת שבע אורחים חשובים בברכת השבע ברכות, בסיום הברכות, נותנים לחתן ולכלה לשתות מכוס היין.

שבירת הכוס זכר לחורבן הבית

בשלב זה מניחים על הרצפה כוס זכוכית שלימה ולא שבורה, ועוטפים אותה עם נייר, כדי להימנע מפציעה חמורה. והחתן מנפץ אותה ברגלו הימינית. ולפני  שהחתן שובר את הכוס אומר את הפסוק:
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי .

ייחוד

בסיום טקס החופה, מלווים את החתן והכלה לחדר סגור "הראוי לביאה", ונותנים להם להתייחד לבד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. שני עדי הקידושין מוודאים מראש שהחדר אכן סגור וריק, לאחר כניסתם לחדר ונעילת הדלת, העדים עומדים מחוץ לדלת למשך מספר דקות. המנהג כיום הוא שהחתן והכלה שוברים את הצום ואוכלים בחדר זה בזמן הייחוד.

הסעודה

מצווה גדולה לשמח חתן וכלה ולרקוד בפניהם, האורחים מלווים בשירים ובמחולות וכלי נגינה את החתן והכלה מהחדר ייחוד לשמחת החתונה. לאחר סעודת החתונה, מברכים את ברכת המזון, עם  השבע הברכות.
מזל טוב!!!

 

מאמרים נוספים:

הטבעתהכתובההחופה וקידושין שבע ברכותחדר ייחוד

כתובות מוכנות

גלריה של כתובות מוכנות המודפסות על נייר משובח

לחץ כאן ›››

גלריית כתובות

מגוון רחב של דוגמאות, עם אפשרות להתאמה אישית כרצונכם.

לחץ כאן › › ›

כרטיסי שבע ברכות

  מבחר של דוגמאות, ומותאם אישי בהתאם לעיצוב הכתובה.
לחץ כאן › › ›
02-5725240
054-8454405
055-6680973